IN THE ISRAELI MEDIA

הסחף האנטי־ישראלי בדעת הקהל העולמית נבלם, ודווקא התמיכה גדלה • אך לישראל יש עוד חזיתות הסברתיות־תודעתיות לפצח, בעיקר מכיוון הציבור הדמוקרטי בארה"ב • וכשעשרות כדורגלנים ודוגמניות מתנפלים עם מסרים פרו־פלשתיניים ברשתות - המשימה קשה במיוחד.

​"גם מצעד הידוענים, ובהם כדורגלנים, שחקנים ודוגמניות, שהתנפלו עלינו ברשתות החברתיות, לא אפשר לישראל לרוות נחת", אומר בשיחה עם "ישראל השבוע" ארסן אוסטרובסקי, מנכ"ל הפורום המשפטי הבינלאומי ומומחה למדינאות דיגיטלית. "בהיבט הזה הנחיתות הישראלית מורגשת במיוחד: מעט מאוד כוכבי בידור בעלי משקל ושם בינלאומיים מעזים להתייצב בגאון לצד המדינה היהודית. אלה שבכל זאת עושים כך הם ישראלים בעצמם (כמו גל גדות, נועה תשבי או ערן זהבי), ולכן אינם נתפסים בעיני קהל בלתי מעורב כמובילי דעה נטולי פניות".

בית משפט בגרמניה הורה לעיריית מינכן להעמיד לרשות תנועת החרם האנטישמית BDS אולם לצורך קיום אירוע אנטי-ישראלי, תוך שהוא קובע כי החלטת העירייה להימנע מפעולה כזו מהווה פגיעה בעקרון השמירה על חופש הדעה.

עו"ד יפעה סגל, יו"ר הפורום המשפטי הבינלאומי, טוענת: "איסור על מימון ותמיכה ציבורית זה לא איסור על קיום אירוע ופגיעה בחופש הביטוי. ביהמ"ש פספס את המשמעות האמיתית. יש הבדל גדול בין לאסור חוקית על קיום אירוע מסוג מסוים לבין החלטה מנהלית שהמדינה וכספי הציבור לא יסייעו לקיים את האירוע, אך לאירוע מותר להתקיים באופן פרטי וללא שום הגבלות. שלילת הטבה איננה משולה לאיסור. הגוף הנבחר בכל עיר, מחוז או מדינה מטרתו לקיים מדיניות המשקפת את רצונו של הציבור כפי שהוא מיוצג על ידי נבחרי הציבור בדמוקרטיה. אותו גוף נבחר יכול לקיים מגוון רחב של החלטות, כאשר לכל אחת, או לכל סוג, יש משמעות שונה לחלוטין".

בשבוע שעבר, התאגדו כמאה אנשי משפט ישראלים, אמריקנים ואירופים, למכתב משותף שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, במטרה להפריך את הטענה כי החלת הריבנות על  יהודה ושומרון נוגדת את החוק הבינלאומי. משפטנים רבים רצו לקחת חלק ביוזמה אותה ריכזה עו"ד יפעה סגל מהפורום המשפטי הבינלאומי, לדבריה, "נמאס להם שמרדדים סיפור פוליטי לכדי שיח מעוות שקורא למתיישבים עבריינים. יש כאן בלבול ארוך שנים בין פוליטיקה למשפט, שהפך כבר לשיח הדומיננטי, אבל זה לא הופך אותו לנכון".

קואליציית ארגונים אסלאמיים, נוצריים ויהודיים, בהובלת "הפורום המשפטי הבינלאומי", שיגרה היום (שני) עתירה לבית הדין האירופי לצדק, בתביעה לבטל את איסור השחיטה הכשרה ושחיטה דתית של בשר למאכל, שאומץ במחוז ולוניה שבבלגיה.

הדיון בנושא בבית הדין האירופי לצדק עשוי להשפיע על חוקיות השחיטה הדתית בכל מדינות האיחוד האירופי. לפורום המשפטי הבינלאומי הצטרפו שורת ארגונים ובהם ארגונים משפטיים, ארגוני זכויות אדם, ארגונים אסלאמיים, יהודיים, נוצריים ובודהיסטיים מכל רחבי העולם. 

​

​

​

​

פוליטיקאי ספרדי ממפלגת השמאל הקיצוני, ״השמאל המאוחד״, שנבחר לאחרונה כציר בפרלמנט האירופי והוא מכהן כחבר בוועדת החוץ של פרלמנט זה, הוא בעל קשרים לארגוני טרור פלסטיניים ועומד בראש גוף המעודד מאבק אלים למען ״זכויותיהם של הפלסטינים״. כך חושף דו״ח של הארגון ״הפורום המשפטי הבינלאומי״.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

חודשיים אחרי שנחשף ע"י הפורום המשפטי הבינלאומי כי בספר לימוד רשמי במערכת החינוך הבלגית מופיעה קריקטורה אנשטימית הודיע היום משרד החינוך הבלגי כי במהדורה הקרובה היא תוסר.

במכתב שהעבירה היום הילדה קרביטס, שרת החינוך הבלגית לעו”ד יפעה סגל העומדת בראש הפורום המשפטי הבינלאומי, הודיעה כי לאחר בדיקה ושיחה עם המוציא לאור של הספר – תוסר הקריקטורה האנטשימית החל מהמדורה הבאה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

מרבית ההחלטות החינוכיות בישראל מתקבלות מחוץ לבית הספר. ליתר דיוק: 81% מהן. 69% מההחלטות מתקבלות על ידי הממשלה ועוד 12% מתקבלות על ידי המחוזות והרשויות המקומיות. למנהלים ולמורים בבתי הספר התיכוניים נשארים רק 19% - כלומר אחת מכל חמש החלטות.

מצב עניינים כזה אינו מקובל ברחבי העולם. ממוצע ה־OECD לשיעור ההחלטות המתקבלות בבתי הספר הוא 34% - קרוב לכפול מאשר בישראל. ממוצע האיחוד האירופי הוא 38%, בדיוק כפול. ממוצע ה־OECD והאיחוד האירופי להחלטות המתקבלות על ידי הממשלה המרכזית הוא 24%, שליש מאשר בישראל.

​

​

​

​

פסיקה תקדימית של בית הדין האירופי לצדק, המאשרת חקיקה שעברה בבלגיה נגד שחיטה כשרה, מעוררת כעס בקרב ארגונים יהודיים באירופה.

הפסיקה, שהתקבלה היום (חמישי) בבית המשפט בלוקסמבורג, גורמת לחשש כבד מפני חקיקה דומה במדינות נוספות באיחוד האירופי. במספר מדינות כבר עלו יוזמות נגד שחיטה כשרה, בטענה שהיא גורמת לחיות הנשחטות סבל.

הפורום המשפטי הבינ"ל, בהובלת עו"ד יפעה סגל, שפעל לביטול החוק האוסר על שחיטה לפי השיטה הכשרה היהודית בבלגיה, הגיב על הפסיקה באומרו: ״אנחנו עדים לרגע טרגי וקשה, שיכול לסמן את התרוקנותה העתידית של אירופה מכל הקהילות היהודיות שומרות המצוות שבגבולותיה. אנחנו רוצים להאמין שבית הדין האירופי לא הבין את המשמעויות הנוראיות הללו, ועל כן ביטל, כמעט בשאננות, את ההשלכות על קיום אורח חיים יהודי".

הקהילה היהודית בצרפת זועמת בעקבות החלטה שערורייתית של ביהמ"ש צרפתי, אשר קיבלה את טענת התביעה כי 20 צלבי קרס אדומים שרוססו לאורך שדרות דה ריבולי בשבוע שעבר הם לא ביטוי לאנטישמיות מכיוון ש-"חוקית, אין זה אפשרי להוכיח כי צלבי הקרס הינם ביטוי לשנאה על רקע דתי וכן לא רוססו באופן ישיר על מבנים המזוהים עם הקהילה היהודית".

הפורום המשפטי הבינלאומי קורא לרשויות החוק בצרפת להפוך את ההחלטה קצרת הרואי הזו, אשר תעודד אירועים אנטישמיים חסרי עכבות נוספים, בעוד בית המשפט בצרפת טומן את ראשו בחול. ההחלטה מבטלת את הקשר הברור בין צלבי קרס, סמלו של המשטר הנאצי האחראי לרצח יהדות אירופה, ובין אנטישמיות.

​

​

​

​

​

לקראת החלת הריבונות שישראל שוקלת לבצע ביהודה ובשומרון, מפרסמים 100 משפטנים מישראל ומהעולם חוות דעת הקובעת כי ההליך אינו מנוגד לחוק הבינלאומי.

במכתב שארגן הפורום המשפטי הבינלאומי, נאמר כי "המעמד הריבוני של הגדה המערבית שנוי במחלוקת מזה זמן רב. לצד האסכולה הגורסת כי ל'מדינה הפלשתינית' יש ריבונות בשטחי הגדה המערבית, ישנה גם אסכולה הגורסת שדווקא לישראל יש ריבונות טריטוריאלית חוקית בגדה המערבית", כותבים המומחים המשפטיים.

"המטרה שלנו בסופו של דבר היא שהציבור הרחב, ובוודאי ציבור מקבלי ההחלטות ברחבי העולם, יהיה מודע לכלים המאוד מתוחכמים שמשתמשים בהם ארגוני הטרור, ולצדם ארגוני ה־BDS, גם כדי לממן את הפעילות שלהם וגם כדי לנסות לצבוע את המניע שלהם כהומני", אומרת עו"ד יפעה סגל (35), מנהלת הפורום המשפטי הבינלאומי.

​

​

​

​

​

​

​

​

במזרח ירושלים פועלת באין מפריע, באישור משרד החינוך ומשרד המשפטים, רשת בתי ספר פרטיים שמנוהלת בידי גורמים בעלי זיקה לחמאס ונתמכת ומקיימת שיתופי פעולה עם ארגונים ועם עמותות בטורקיה שמזוהים עם חמאס, פועלים נגד קיומה של מדינת ישראל ומפיצים הסתה פרועה נגדה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

התמונות הקשות של בני משפחת פוגל ומראות הטבח בבית הכנסת בירושלים הינם תוצאה של פעולות טרור שבוצעו על ידי מחבלים של החזית העממית, ארגון טרור אשר ממומן בין היתר דרך כספי "הצדקה" המערביים אשר נתרמים במיליוני דולרים מדי שנה לארגון ה-UAWC, ענף של החזית העממית.

לאחר שנים של עבודה משפטית מצד הפורום המשפטי, השב"כ הכריז רשמית על קשרי הטרור בין ארגון ה-UAWC, ענף של החזית העממית לשחרור פלסטין ועמותת ׳לג'נת אלעמל אלזראעי׳- שעד לא מזמן התחזתה לעמותה ישראלית על מנת להעביר את הכספים שקיבלה בחזית העממית דרך ה-UAWC.

הפורום המשפטי הבינלאומי (ILF), מרכז משפטי עולמי המרכז קואליציה רחבה של עורכי דין, הצליח גם להביא לסגירתה של עמותת לג'נת אלעמל אלזראעי בישראל.

השבוע נפגשתי עם משלחת מנהיגים כורדים גולים, שהגיעה לישראל ללמוד מאיתנו. הכורדים מרגישים קשר עמוק עם ישראל, ורואים בה ידידת אמת. ארגן את המפגש הפורום המשפטי הבינ"ל, ארגון לזכויות אדם המאגד בתוכו קבוצות מכל העולם התומכות במלחמה בטרור והנלחמות בדה-לגיטימציה.

לאחר שאיש בעולם (פרט לישראל) לא הכיר בתוצאות משאל העם שלהם, בו 93% תמכו בעצמאות לכורדיסטן העירקית, נמצאים הכורדים במצב גרוע בהרבה משהיו לפניו. עו"ד יפעה סגל מהפורום המשפטי מאשימה את התזמון שלהם. "כשנישאו על כפיים בעקבות המלחמה שלהם בדאעש – אולי היו מקבלים יותר לגיטימציה. אבל הם חיכו עד תום המלחמה, ועכשיו כולם מפנים להם עורף".

ממשלת נורווגיה החליטה להתעלם מ"הרשימה השחורה" של האו"ם, ולאפשר לחברת תיירות המופיעה ברשימה לספק שירותים לארגונים ממשלתיים ואחרים בתחומי נורווגיה. הצעד מהווה מכה קשה לתנועת החרם על ישראל ולנסיונותיה לפגוע כלכלית חברות ישראליות.

הפורום המשפטי הבינלאומי, מכון NGO מוניטור, מיף ו-UKLF יצרו קשר עם מרכז הסחר הממשלתי של נורווגיה, והסבירו כי היענות לחרם, עלולה לסבך את נורווגיה כלכלית ומשפטית. הם ציינו בין היתר את החוקים שאושרו בקונגרס האמריקני וברבות ממדינות ארה"ב, האוסרים לעשות עסקים עם מי שמשתפים פעולה עם תנועת החרם. המשפטנים גם הראו לנורבגים כי חברות הפועלות ביו"ש, עושות זאת באופן שתואם את החוק הישראלי, החוק הבינלאומי וההסכמים הנוגעים לאזור בין ישראל לפלשתינים.

​

אלנה אשכנזי, ניצולת שואה בת 86, הגישה תביעה בבית משפט בטורונטו שבקנדה נגד מסעדה מקומית בשם "פודבנדרס" אשר הודיעה בפוסט שפרסמה בעמוד האינסטגרם שלה כי "לקוחות ציוניים אינם מוזמנים למסעדה". בפוסט אחר שיבחה המסעדה את המחבלת מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין ליילה ח'אלד וכתבה: "יש רק פתרון אחד, אינתיפאדה וגלובליזציה של האינתיפאדה".

התביעה עשתה שימוש ראשון בהגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA, כוח המשימה הבינלאומי לשימור זכר השואה, המבהירה כי אנטי ציונות זהה לאנטישמיות. מטרת ההגדרה המשפטית הינה לסייע באיתור ואכיפה נגד אנטישמיות והיא אומצה עד היום ע"י כ-20 מדינות, כולל קנדה. בהגדרה זו מובהר כי קריאה נגד הציוני במקום קריאה נגד היהודי היא אנטישמיות מודרנית ויש להתייחס אליה ולאכוף אותה בדומה לאנטישמיות קלאסית".

​

ארגון ״הפורום המשפטי הבינלאומי״ השיק היום (שני), ביום השואה הבינלאומי, פרויקט עולמי נרחב בקרב הקהילה המשפטית הבינלאומית שמטרתו הפיכת הגדרת האנטישמיות של IHRA (״הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה״) לכלי משפטי מעשי שיאפשר מאבק בתופעת האנטישמיות ההולכת וגוברת.

​

​

​

​

​

​

קרן קיימת לישראל (קק"ל) - בשיתוף 12 תושבי עוטף עזה בעלי אזרחות אמריקנית - הגישה תביעת ענק בגובה של כמה עשרות מיליוני דולרים בבית המשפט הפדרלי בוושינגטון שבארצות הברית, נגד ארגון אמריקני שגייס כספים תחת קמפיין ה-BDS ושימש צינור להעברת כספי תרומות לארגוני הטרור, ביניהם החמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית.

עו"ד יפעה סגל מהפורום המשפטי הבינלאומי, אשר משמשת כיועצת חיצונית לעניין ועובדת עם משרד עורכי הדין המלווה, מסרה: "התביעה התקדימית חושפת קונספירציה מזעזעת ומרובת מורכבויות, הנועדה לעשות מניפולציה על הציבור ולהסתיר פעילות בלתי חוקית של ארגוני טרור עולמיים מאחורי פעילות אזרחית לגיטימית לכאורה".

ארגוני "זכויות אדם" שותקים כמובן. מי שפועלת בעניין במרץ היא יפעה סגל, עורכת דין שהקימה את הפורום המשפטי הבינלאומי, ארגון חשוב וחיוני, שעוזר למדינת ישראל לפעול בכיוון הנכון. לא נכון יהיה להגיד שמדינת ישראל ישבה בחיבוק ידיים, כן נכון יהיה להגיד שהפעילות לטובתו מתנהלת יותר מדי בעצלתיים. מדינת ישראל הרשמית עשתה כמה צעדים כדי ללחוץ על הרשות הפלסטינית, צעדים שהיו צריכים להיעשות בלי קשר לעיסאם עקל. צעדים נגד הנוכחות הבלתי־חוקית של הרשות הפלסטינית ושלוחיה במזרח ירושלים, מטילים אימה על האוכלוסייה המקומית, פועלים נגד ישראל, מתסיסים, משתלטים על החינוך ומאיימים על כל גורם פן יעז לשתף פעולה עם הישות הציונית.

חשבתם שמדינת ישראל פועלת נגד טרור? ובכן, זה נכון חלקית. כן, למדינת ישראל יש שירותי ביטחון שתפקידם לסכל פיגועי טרור והם עושים זאת בהצלחה. אולם, אם בכל זאת התבצע פיגוע, ויש נפגעים, אלו יחשבו פעמיים אם לתבוע נזיקין ממי שפגע בהם או מהרשות הפלסטינית שאחראית לסכל פיגועים מיו"ש. במציאות שהתגבשה בשנים האחרונות, תביעה כזו הופכת ללא כדאית משתי סיבות עיקריות - הסתברות אפסית לגבייה והצורך להתקזז עם ביטוח לאומי.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

השנה היא לא 1897 והקונגרס הציוני קצת מתפורר בספרי הלימוד לבגרות בהיסטוריה, ובכל זאת נחתנו בבאזל: צעירים רהוטים מחזירים את הרצל למרפסת במסגרת פריחה של ארגונים אקטיביסטיים פרו־ציוניים, ופורום מחתרתי אחד שמחבר את כולם לתנועת גל ונחשף כאן לראשונה. אני לא יודעת מתי ואיך צמחו פה כל כך הרבה ארגונים חוץ־פרלמנטריים שעוסקים בזהותה של המדינה מהצד השמרני של המפה הפוליטית; עד לפני עשור היתה קרקע חרבה ומבוקעת מיובש. היום יש למחנה הזה ידיים עמלניות רבות שרוקמות ציונות דור 2.0. 

​

​

​

​

​

​